פנייה אל המחוקקים שלנו: עמדו איתנים והרפו את אחיזתם של פושעים בכלכלת ישראל

אל תתנו ללוביסטים לחנוק את החוק נגד האופציות הבינאריות

נציגיה של תעשייה נלוזה, שמבוססת ברובה על הונאה, מנסים לסכל את מאמצי רשויות אכיפת החוק לחסל אותה

Illustrative: Stock market (iStock)
Illustrative: Stock market (iStock)

no-drop

בימים אלה ממש ניטש במסדרונות השררה קרב שקט על ליבה הפיננסי של ישראל.

מצד אחד נמצאות רשויות אכיפת החוק, על משאביהן המועטים וכוח האדם הדל שלהן. אלה סוף סוף התפנו לעסוק במגפת השחיתות הנוראה ביותר בתולדות המדינה. בצד השני של המתרס עומדים אלה הרוצים לבצר את אחיזתם של הפושעים במדינה.

עשור אחרי שחברת האופציות הבינאריות הראשונה החלה לפעול בישראל, ושנה אחרי שה-Times of Israel החל לחשוף בשיטתיות את התעשייה הזו – וגם, שנה אחרי שהרשות לניירות ערך אסרה על החברות האלו לרמות לקוחות ישראלים – חתם שר האוצר על הצעה להוציא מחוץ לחוק את התעשייה כולה, ללא יוצאים מן הכלל. לאסור עליה לפעול מכל מקום בתוך גבולות מדינת ישראל, ולאסור עליה לרדוף את לקוחותיה-קרבנותיה בכל מקום בעולם.

לרשות לניירות ערך לקח זמן רב להפנים את קנה המידה של התעשייה הזו – שהכנסותיה מוערכות בין 5 ל-10 מיליארד דולר בשנה – המבוססת ברובה על הונאה, ואת היקף הנזק שהיא גורמת (אם ההכנסות אכן מגיעות ל-10 מיליארד דולר, מדובר בסכום הגבוה ב-10% מסך הייצוא הישראלי בשנה). בעשור האחרון, אלפי ישראלים הולכים לעבודה בכל יום, במרכזי טלפנים וטלפניות בתל אביב, הרצליה, רמת גן, קיסריה וערים נוספות, על מנת לשטות בקרבנותיהם ולשכנע אותם להיפרד מכספם. הם משכנעים אותם לבצע השקעות קצרות-טווח כביבול באמצעות פלטפורמות מסחר משוכללות, אך למעשה משתמשים במגוון תכסיסים – כולל שקרים במצח נחושה לגבי זהותם, מקום הימצאותם ותחום התמחותם; מניפולציות בנתוני השוק; ולבסוף, סירוב לבקשת לקוחות למשוך את כספם – כדי להבטיח ש-“לקוחותיהם” יפסידו את רוב או את כל הכסף ש-“השקיעו”.

יש מקום לציין לטובה את הרשות לניירות ערך על כך שבחודשים האחרונים הפנימה את גודל התרמית ואת הנזק שהאופציות הבינאריות גורמות למוניטין הפיננסי של ישראל בעולם. את זאת ניתן לייחס באופן חלקי לכתבות שפרסמנו, ובמידה מסוימת גם לזעקה הבינלאומית שקמה ושהביאה ללחץ מצד סוכנות הבילוש הפדרלית של ארה”ב (ה-FBI) ורגולטורים בינלאומיים אחרים. באוגוסט 2016, הגדיר יו”ר הרשות לניירות ערך שמואל האוזר את המרמה הנפוצה בתעשייה כמגעילה והרסנית, והבטיח שיפעל לאסור אותה. משרד ראש הממשלה הודיע שיתמוך במהלך.

בחודשים האחרונים, בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים והפרקליטות, ניסח האוזר את הצעת החוק הנחוצה, ובפברואר חתם שר האוצר משה כחלון על הטיוטה. ההצעה נהנית גם מתמיכה באופוזיציה, וועדת ביקורת המדינה בראשות חברת הכנסת קרין אלהרר ממפלגת יש עתיד שיחקה תפקיד חשוב בהאצת התהליך. החוק אמור לקבל את אישור וועדת השרים לחקיקה בימים הקרובים, לפני שהכנסת יוצאת לפגרה.

אבל לפני שבועיים, במהלך ישיבה של הוועדה לביקורת המדינה שהוקדשה לעניין האופציות הבינאריות, שני נציגים של התעשייה יצאו נגד המהלך להטיל איסור גורף, ובכך הגנו על עוול מוסרי בלתי נסבל. הם טענו שסגירת התעשייה בישראל פשוט תגרום להקמתה מחדש בחו”ל, ושתעסוקתם של אלפי ישראלים תיפגע. ייתכן שהם צודקים, אבל אין בכך הצדקה לגניבה בחסות המדינה. אחד מהנציגים אף טען שרבים מתוך אלפי הערבים הישראלים המועסקים בתעשייה ייפנו לפשיעה לאומנית אם מקום עבודתם יילקח מהם. הוא גם הזכיר שעולים חדשים מועסקים במספרים גבוהים בתעשייה בגלל שליטתם באנגלית, צרפתית ושפות אחרות, והזהיר שאלה לא יוכלו למצוא תעסוקה בשכר דומה – שוב, תוך התעלמות מוחלטת מהסיאוב המוסרי שכרוך בעבודה זו. הוא טען שבנייני משרדים שלמים יתרוקנו בן לילה וש-20,000 ישראלים המועסקים בתעשייה באופן ישיר יהפכו למובטלים, יחד עם עוד כ-60,000 המועסקים בתעשיות נלוות. (המספרים בהם נקב גבוהים בהרבה מהמספרים שנמסרים על ידי אנשים שעובדים בתעשייה.)

אלהרר ובכירים נוספים שנכחו בפגישה דחו מכל וכל את הטענות. הם כבר הפנימו מזמן את חומרת התרמית והבינו שמדובר בטיעונים שנועדו לנרמל ולעשות רציונליזציה לתעשייה שמבוססת ברובה על תרמית. כאשר טען אחד הנציגים שעולים חדשים שבאו לארץ כדי לברוח מאנטישמיות ימצאו עצמם מחוסרי עבודה, ענה לו האוזר: “אתה אומר שאנשים באו הנה כדי לברוח מאנטישמיות. האם הם הגיעו לכאן כדי ללבות עוד אנטישמיות? האם זו הסיבה שעלו לארץ?

“הייתי באירופה לפני כמה שבועות עם כל הרגולטורים ושמעתי מה היה להם להגיד על התעשייה הזו,” הוסיף במרירות.

בימים שמאז הפגישה, לוביסטים ונציגים של התעשייה ממשיכים לעבוד בשקט ומאחורי הקלעים בניסיון לערער את תמיכתם של שרים בחקיקה החדשה. הם חוזרים על הטענה שאיסור גורף יוציא ישראלים רבים אל מחוץ למעגל העבודה. והם מתחננים שבמקום לסגור את התעשייה כליל, חברי הכנסת יחילו עליה רגולציה – ניסיון דחייה פתטי בהתחשב בעובדה שהרגולטור עצמו, מרגע שנודע לו גודל התרמית, הוא זה שדוחף בעקשנות לסגור את התעשייה לגמרי. (“עוד לא יצא לי להיתקל בחדר מסחר אחד של אופציות בינאריות שעובד בצורה לגיטימית” – כך אמר בשבוע שעבר ג’ייסון רוי, יו”ר הרשות נגד אופציות בינאריות שהוקמה בקנדה, תוך שהוא מבקש מממשלת ישראל לחסל את התעשייה כולה “באופן מיידי.”)

ישראל כבר הייתה במקום הזה. בשנת 2011, חברת הכנסת דאז עינת וילף ניסתה לסגור חברות לסחר באופציות בינאריות ומטבע חוץ שפעלו במרמה, אבל הובסה על ידי מגני התעשייה. הפעם, פני הדברים שונים: החקיקה נוסחה על ידי רשויות אכיפה ממשלתיות, היא נהנית מתמיכתה של הממשלה והאופוזיציה גם יחד, והיא אושרה על ידי שר האוצר תוך קבלת גיבויה של שרת המשפטים.

עם זאת, נציגי תעשיית האופציות הבינאריות ממומנים היטב ואינם נעדרים תחכום. הם לא מנסים לשכנע שרים – ובשלב מאוחר יותר, חברי כנסת – להצביע נגד החוק. ניסיון כזה היה מביך מדי מבחינה ציבורית. הם מעדיפים לעכב את החוק בעזרת שבועות וחודשים של דיונים בהצעות לשינוי נוסחו ופרטיו, ובסופו של תהליך לעקר אותו ולמנוע ממנו לעלות להצבעה במליאה.

אחת הסיבות לפריחתן של האופציות הבינאריות היא העובדה שרשויות אכיפת החוק בישראל עסוקות בכיבוי כל כך הרבה שריפות בכל כך הרבה מוקדים. אחרי ככלות הכול, אנו חיים במדינה שבה ראש ממשלה לשעבר יושב בכלא על שחיתות בעוד ראש הממשלה המכהן נמצא תחת חקירה, רב ראשי לשעבר עומד להיכנס לכלא על לקיחת שוחד, ראש בנק לשעבר כלוא על עבירות מרמה, קצין בכיר במשטרה לשעבר מואשם בהונאה, וכמה ראשי ערים נחקרים על שחיתות – וכל זאת בתוך זרם בלתי פוסק של פשיטות ומעצרים על שחיתות, מרמה ועבירות פיננסיות אחרות. בנוסף, חלק מנציגי התעשייה מקושרים היטב פוליטית.

זה לא שרשויות אכיפת החוק בישראל העלימו עין ממגפת התרמית בגלל לחצים פוליטיים או אחרים. אבל עכשיו שהרשויות – ביניהן משרד רה”מ, הסוכנות היהודית, הרשות לניירות ערך, משרד המשפטים ומשטרת ישראל – מודעות למה שמתרחש, ויזמו חקיקה מרחיקת לכת כדי למגר את התופעה, יהיה זה בלתי-נסלח אם השרים וחברי הכנסת יסכלו את המהלך.

אם יורשו להמשיך לפעול, גורמים בחברות האופציות הבינאריות שפועלות במרמה ימשיכו ליצור קשר עם אנשים תמימים בכל רחבי העולם, תוך הפעלת שיטות שכנוע מתוחכמות, כדי לקחת מהם את כספם ולהרוס את חייהם. אם יורשו להמשיך לפעול, חברות אלה ישימו ללעג את שלטון החוק ויהפכו את השחיתות לנורמטיבית. אם יורשו להמשיך לפעול, הן ימשיכו לפתות אלפי ישראלים צעירים להתפרנס מפשע.

ה-Times of Israel תיעד את התאבדותו הטראגית של פרד טורבייד בקנדה לפני שלושה חודשים, לאחר שהונה על ידי חברה ישראלית ואיבד את כל כספו. אם הצעת החוק – שמגיעה באיחור של שנים – תסוכל, לא תוכל עוד מדינת ישראל לטעון שהיא לא מודעת לכל אלו שחייהם נהרסים בגלל התעשייה, כמו טורבייד. מדינת ישראל לא תוכל ויתר לטעון שהיא לא מודעת לנזק הנוראי שאלפים מאזרחיה גורמים לאחרים, ולנו.

קורבנות של תרמית האופציות הבינאריות מוזמנים ליצור קשר עם ה-Times of Israel ו/או עם משטרת ישראל ו/או עם הרשות הלאומית לניירות ערך ו/או עם משרד המשפטים. עובדים בהווה או לשעבר בתעשייה זו מוזמנים גם הם לעשות כן.

Read an English version of this article: Don’t let the lobbyists derail the law to ban binary options

Most Popular
read more: